אור ואהבה ~

מעניין, איך לפעמים מילים כל כך חיוביות, מצליחות לחשוף כיעור משווע.

ועל מה אני מדברת? אני מדברת על הבחילה שמטפסת לי מהבטן למעלה כשאני שומעת את הזוג היפיוף הזה – אור ואהבה, נוזל כמו הבל פה אפור וצורם מפיו של אדם, ששנייה לפני כן, הופיע על במת חיי בתעלול קטנוני ומבחיל שלא היה מבייש את האנושות בכללותה, שבמסגרת הסטנדרטים המקובלים שלה, עושקת מנצלת וחומסת את מי שרק ניתן.

אני תוהה, אם אותו יצור מתיימר בהילה לא לו, אכן ממש מאמין לעצמו, שכוונותיו נובעות מ אור ואהבה, אני תוהה, אם משהו בתפיסה שלי את מובנן של שתי מילים אלו, לוקה בחסר, או אם, יחסית לשאר הסביבה, יש בי פיגור כל שהוא או מוגבלות, שלא מאפשרת לי להבין דברים לאשורם.

ישנה גם עוד אפשרות, והיא שאני, מצטיירת בעיני אותו יצור, כמטומטמת מוחלטת שקונה כל מה שמוכרים לה,ולא רק קונה, אלא גם מוכנה לשלם על זה מחיר של שתיקה ואיפוק, ומשחקת איתו את אותו משחק של צביעות מבחילה, שמתבטא בחיוך שעקמומיותו מסתתרת בתאים הנסתרים של נשמתי,  ועוד בנוסף, מאשרת שהכול בסדר.

לא רק זה, אלא שאני אפילו חושדת בעצמי, שעצם התייחסותי למופע העלוב והקטנוני שנוכחתי בו, בהתייחסות כל שהיא, מעיד על כך, שאני עצמי, סוג של קטנונית מבחילה שעושה עניין משטויות.

זה רק עניין של זמן, ואני אמצא את עצמי בתסבוכת של ביקורת עצמית, שבסיכומה, אגיע למסקנה , שמשהו בי לא תקין, שאני היא הקטנונית והשיפוטית, ושידוע שנמר לא יכול לשנות חברבורותיו, ומרגע זה ואילך, משהבנתי את זה, אאלץ לחיות עם עצמי, ללא טיפת אור ואהבה.

האמת?

מאחר וכך או כך יש בי סלידה למשמע הזוג המופלא והקלישיאתי הזה, אסתפק באטימת אוזני ועיני, ואניח למכריזים בראש חוצות על אור ואהבה, ליהנות מהספק, או מהאשליה, שגנבת הדעת מתחרזת היטב עם הבולשיט העידן חדשי שהם לובשים כל יום  יחד עם תוספות של אביזרים אופייניים וארשת פנים של קדושה.

אפשרות נוספת, שהמלהג המדובר, אינו חושב עלי כלל וכלל כשהוא עסוק בלנשוף את צמד המילים הללו החוצה, מתוך הרגלו להעיפם לכול עבר, הוא מכוון אותן ברגע זה לכיוון שלי, וחש כיצד אלו השתיים מעצימות את המגלומניה הרוחנית שנתפס בה, שמעוורת את ליבו ומייצרת שעטנז מוזר שמשקלו ביחסי האנוש שלו שקול לריק שמחלחל לנשמתי, ומכביד ונוסך בה עצב, שלא לדבר על שאר רגשות שאני חשה בושה מלדבר עליהם.

אני מודה, שהשילוב המוזר בין מעשים מכוערים למילים יפות, מביא אותי באופן אוטומאטי להחלטה, שאני כנראה מיזנתרופית מוחלטת, ואין לי תקנה.