יום שישי, 2 ביולי 2010

קפה של ערב ~

בשעות אחר הצהריים התחילה להרגיש את הלחץ המתכתי שהסתובב לה בגוף כמו מלחציים. היא לא הצליחה להתחבר לרלוואנטיות של עצמה בתוך המהומה הכוללת , מה ששמעה בעיקר, היה רעש כמו זה של פתיתי בוץ שנוחתים בהתזות על שמשה מעורפלת, היא לא יכלה לראות או לשמוע משהו ברור, זאת, על אף המשקפיים החדשות שישבו על אפה מה שגרם לה  להבין שזה לא היה עניין של ראיה אלא של אי יכולת שלה לתפוס להגדיר להבין להתחבר אל הסובב.
כשעצמה עיניים לרגע, הייתה לה תחושה שהיא מסתכלת במראה מעוותת ורואה את הכול מרחף באוויר זכוכיתי ואטום.
מסביב הכול היה רגיל והתנהל בנחת סמויה. ולה היו שאלות מציקות שלא מצאה להן מענה מניח את הדעת. רוב השאלות עסקו בנושאים של אמון נאמנות ושייכות, והיא התלבטה אם לפנות למחלקת הדמעות או למחלקת הצחוקים הפרועים שחיכו שם בצל ורצו להתפרץ כעדת מטורפים.
מה לי ולכל זה, זמזם לה בראש כמו קן צרעות שזרקו עליו אבן. היא ידעה, שזו שאלה מסוכנת , שזו השאלה עליה היא רוכבת רוב חייה בסערה חסרת רסן תמיד קרוב לקצה, תמיד על פי התהום שמפתה אותה כאילו יש בה הבטחה גדולה.
אחרי כל הניסיונות הבלתי נלאים שלה להפגין שייכות, אחרי כל ההתרגשויות השמחות העיצבונות והתמיהות שהופיעו כל פעם מחדש, כשהתקרבה לענף זה או אחר  של משפחתה , זה התקבל כמו משחק שהמיומנות שלה בו הייתה דלה ביותר, מה שהבליט  שוב ושוב, שאין לה סיכוי מתקבל על הדעת להצליח במעשה ההתקרבות כשזה מלווה בתחושת זרות ומוזרות שנטמעו בה כמו כתובת קעקע שהתקבעה על עור הנפש והפכה לחלק בלתי נפרד ממהותה.
זה תמיד התחיל בהשענות על בטחון נוחות שייכות והתגלגל אל תקריות לא צפויות שהבהירו לה את האשליה, בלבלו אותה, הפתיעו וצרבו עוד קו בציור של האנטיתזה המוחלטת למה שבעיניה היה המושג משפחה.
רק אתמול קראה באיזה שהוא מקום שאין משפחות מאושרות ושלכל משפחה יש את ספר העינויים שלה, מה שנגד את תפיסתה שמשפחה אמורה להיות כר נוצות רך וחמים להניח עליו את הראש , להירגע ולהרגיש בטוח.
במחלקת הסקרים שהתנהלה במחשבותיה, היא דילגה בין ענפי משפחתה, ונהלה מסע מהיר שאחיזתו בזמן נמוגה , מוזר והזוי לחשה לעצמה.
היה בה געגוע צורב לאמא שלה, וצער שהזכיר לה ליקוי ירח.
קול בתוכה לחש שהכול שטויות ושהיא עושה עניין ונוטה לדרמטיות, ומשאית שהייתה עסוקה בחניה עשתה רעש שחדר לה למוח ואז, שמעה את ה"תיק" של הקומקום שסיים את הרתיחה, וטעם הקפה כבר היה נוכח , קמה, בחרה לה הפעם כוס זכוכית שקופה, כפית קפה, אחד וחצי סוכר, מים רותחים וקצת חלב, אלו, יסדרו לה את הערב הזה.