על חוטי אור סהר
נסתרת שלווה
חובקת ערפול מתכנס אל זרועות עצמו
כעובר ברחם הבריאה
גשם כאב תלוי על בלימת ענן
מרצד בברקי פתע של גשמיות מעייפת
ונגיעות מרושתות פחד באות והולכות
בסערת הקיום
מפתני הבטחות מתרחקים אל קצה אופק הנשייה
ואשליות צרורות בחושך כשיבולי תמיהה
מסמנות חרוזי תפילה נטושי תקווה
בבוקר המופתע
רק בחלל הפנימי
בתנועת יחסיות המרחקים
פיות מקפצות באווריריות מדויקת
על בהונות התודעה שחושפת
את צער העולם
וצערי שלי
