על חוטי אור סהר
נסתרת שלווה
חובקת ערפול מתכנס אל זרועות עצמו
כעובר ברחם הבריאה
גשם כאב תלוי על בלימת ענן
מרצד בברקי פתע של גשמיות מעייפת
ונגיעות מרושתות פחד באות והולכות
בסערת הקיום
מפתני הבטחות מתרחקים אל קצה אופק הנשייה
ואשליות צרורות בחושך כשיבולי תמיהה
מסמנות חרוזי תפילה נטושי תקווה
בבוקר המופתע
רק בחלל הפנימי
בתנועת יחסיות המרחקים
פיות מקפצות באווריריות מדויקת
על בהונות התודעה שחושפת
את צער העולם
וצערי שלי
3 תגובות:
מסע בחלל, מסע בין כוכבים.
המילים נצצו כגחליליות לשפת נהר.
הנאה צרופה וגם כאב אלו כנראה שני צדדים של חיינו תמיד.
ודה דיתו'ש על תגובה חמודה!
3>
לויה.
ה אות ת ברחה לי.....
:)
הוסף רשומת תגובה