יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

מושגים שעושים לי ממש לא נוח:
מעמד הביניים
העשירון העליון
העשירון התחתון
תרבות הצריכה
למקסם
למקסם רווחים
יוקרה
אקססוריס
סלב'ס
מונופול
טרנד
פסיליטיס

יום שישי, 29 ביולי 2011

מעמד הביניים ~

מצחיק כמה קל, לבלבל בני אדם, לשטוף להם את המוח ולשכנע אותם . אתה רק צריך להחליט מה המטרה ולאיזה כיוון .יש לכך אין ספור דוגמאות בהיסטוריה ובהווה.
אחת הטובה שבהן, היא הדרמה של : מעמד הביניים .יענו, מה זה בכלל? איזה מעמד, איפה, מי מה ואיך?
הספור פשוט, המאפיין של מה שמוגדר כמעמד הביניים, היא תופעת העדר.תן להם קריאת כיוון והם רצים כמו עדת מטורפים, חייך אליהם ותן להם את התחושה שהם עושים את הדבר הנכון, שהם שייכים להגדרת ה - בסדר - שהם  כמו המעמד העליון, העשיר, בעל האחוזות והממון, שכנע אותם שהם מוצלחים ומאושרים, שהם שחקו אותה, כי היו ילדים טובים ומגיע להם פרס שקוראים לו מעמד הביניים.
השיטה לעשות זאת ממש פשוטה,  קוראים לה, שטיפת מוח, סמם אותם בפרסומות מתוחכמות, תכניות טלויזיה ריקניות, ספק להם מושגים של התנהלות בזויה, שכנע אותם, שהמיים שיוצאים מברז מזהב טעימים יותר מאשר מברז פשוט, כבר מגיל צעיר, הכן לתינוקך חדר כמו בסרטים, כשהוא גדל, ערוך לו ימי הולדת עמוסי הפתעות רעשניות, למד אותו שמשפחה מאושרת, מצויידת במכונית מהדגם הנחשב,דאג שלא יפתח חשיבה עצמאית, שילך בתלם, שילמד מקצוע משתלם, לא חשוב אם זה מעניין אותו, שהחזק מנצח, שמותר לדרוך לנצל ולהשתמש בחולשות של אחרים,שהשונה מסוכן ויש להעלים אותו או לפחות לדחוק אותו לצד, לשוליים, ולראות אותו כעלוב, סמל כל הרע ווהמסוכן,  למד אותו לסמן אחרים  על פי ערכי מידה של סממנים חיצוניים וריקים מתוכן,שכנע אותו, שמה שחשוב בחיים הוא הרבה כסף וחיי מותרות וראווה. ויש אחלא שיטות לעשות זאת.
אלו, שמנהלים את העסק, בעלי הממון בשיתוף עם השלטון, יודעים את הפטנט מצויין. ועושים זאת בכשרון רב, וכך, מארגנים לעצמם עבדים מסוממי אשליה, שגם הם, כמו בעלי ההון, עשו זאת, הם שחקו אותה, בהצגת התיאטרון של : אנחנו כמו בעלי הממון.לבושי מותגים כמותם, חיים בבית הנכון באזור הנכון, מרהטים את הבית בריהוט הנכון, ובחנייה חונה המכונית הנכונה,אנחנו חיים חייי ראווה בזויה ריקנית חסרת ערך וטעם,
ובינתיים, בלי שירגישו, עושקים מנצלים וחונקים אותם בעלי הממון והשלטון, מלקקים את הקצפת של טפשותם ועדריותם,  כל יום, חומסים אותם עוד קצת, ממציאים חוקים שיחנקו אותם עוד קצת, יד אחת מלטפת והיד השנייה מכה בכיסם .
זה עובד יופי, עד שלא עובד....עד שזה כואב מידי, עד שלא נשאר אויר, עד ש מעמד הביניים קולט, שהוא פראייר.
הסכנה ברגע החשוב הזה, שהתוכן הבזוי והמבזה שמילא את חיי מעמד הביניים עד כה, האשלייה הגדולה ששחקה בחייו, לא עושים זאת יותר, והשאלה הגדולה היא, מה יבוא במקום!
האם דגל מעמד הביניים ימשיך להתנוסס בראש העדר, או, האם יבוא תוכן שישנה את כיוון מרוצו של העדר ויוריד ממנו את התג הסמוי שחקוק על מצחו העכשוי, עבדים של הממון והשלטון.
האם יוותרו על הצגת הראווה שלה הקדישו את חייהם ואליה הובילו וחינכו את ילדיהם, או, יבינו,  שיש עוד כמה תכנים שראוי לצרף לתוכן הבזוי ששהו בו. מה עם, חיים צנועים, שיתוף פעולה, אכפתיות, דאגה ויחס לשונה ולחלש, יצירתיות, הסתפקות במועט, יחס לסביבה, לחי, לצומח, לטבע, עזרה הדדית, ואפשרות לחשוב ללמוד לדעת משהו שהוא מעבר ל שיווק, שהבגד הוא לא מה שעושה את האדם אלא מה שבאיכותו כאדם.
עכשיו, זה רגע מכונן כזה. הזדמנות.  ו ימים יגידו.

יום שישי, 22 ביולי 2011

מעוף ~

תוך כדיי מעופה
נתקלה בענן אופל דחוס
ללא הוראות הפעלה וברירות מחדל
רק תבונת הזמן ריחפה לצידה
לחשה לה סימנים
מרצדים בהיבהוב תיאטרלי
סימנה לה כיוונים
בין כאן לשם
והלאה

הייתה מנפצת אשליות
מקשיבה לרסיסים הנמוגים
כמו גשם שקוף
הכל נהיה ברור
כמו נקודה

יום רביעי, 6 ביולי 2011

ערב ~


קרעים אחרונים של שמש
נפוצים מתפצלים זוהרים
בהד אחרון  לעכשיו
מאוחר  ורועד לעכשיו
שברירי עכשיו

ברקיע אינסופי ונסחף
מוטל עוגן מרופד
בשובלי שאלות
שאין להן תשובות
רק צליל עמום שנאחז
בזיכרונות אפופי מתיקות
מעיקה

צל  רחוק מתעתע
מרצד על ימים חדשים
נעולי שתיקה

יום שלישי, 31 במאי 2011

הגיג עם קפה ~

מה מניע את האנושות?
אחרי מחשבות רבות בנושא, דומני שהגעתי למסקנה סבירה מבחינתי. בסיכומו של עניין הכול מתחיל מ רעב או דחף הישרדות.
בבסיס, איננו שונים מכול שאר החי על פני האדמה, כולם רוצים לחיות ולשרוד ולשם כך, מי שתכנן את העניין ארגן את זה ככה, שבכל החי יש דחף לבלוע את האחר, מתחיל בסיפוק הרעב וכלה בצרכים אחרים פשוטים וברורים ככול שיהיו.
ובמה שונה האדם על האחרים? בכך, שבנוסף ליצר הרעב וכול שאר יצריו הכמהים לספוק, ובנוסף לאכזריות שצויד בה כדיי שיוכל לכלות את האחרים, ולהגיע לסיפוקם של צרכיו, קיבל ופיתח תכונות משודרגות של אכזריות זו שלמד לתת לה שמות חדשים .
אפשר להגדיר זאת ולומר, שהאדם, צויד בנוסף, בתחכום ויכולת להמציא המצאות מהמצאות שונות מתוחכמות להפליא, שמעניקות לו את כשרון האכזריות וההרס שהצליח לשבחם ולהביאם לרמה מבריקה.לא רק ששכלל את שיטותיו בתחום זה, אלא שגם הצליח להלביש שיטות אלו בשמות תואר מתוחכמים שבכוחם לשכנע את ההדיוט המצוי (שהם רובינו) שהכול תקין ומאורגן כהלכה, שזו המציאות, והכול בסדר. כמו כן, כושר ההמצאה האנושי המופלא, פיתח שיטות מרשימות של טשטוש מוחי שכול מטרתו היא לקיים את צוו האכזריות ללא הפרעות מיותרות. לכול מעשה נבלה יש הצדקה שבן האנוש מעיז להגדירה כצודקת ומוסרית, מה שמייד מרגיע את המתבונן בהם  במיוחד כשכל זה מוגש בתוספת של תבליני מובאות צדקניות והסברים מפולפלים שלא לדבר על סכרין מבוסס ריקנות ועטוף בטקסים ופולחנים מרגשים שמטרתם לקבע את הכאב והסבל כנוסחת חיים מתקבלת על הדעת.
החיכוך המתמיד בין הטוב והרע מונח בבסיסם של החיים כשידו של הרע נתפסת כחזקה וזו של הטוב נתפסת כחוסר אונים. במיוחד שהרע משתמש בכליו של הטוב כדיי להצטייר כטוב ואפילו מצליח בכך.

סתם הגיג עם קפה על הבוקר....

יום רביעי, 10 בנובמבר 2010

חלון הצצה ~





יש אנשים, שקמים בבוקר, נעמדים על רגל אחת ופניהם מזרחה, כשתוך כדיי כך, הם מורחים על המרפקים וכפות הידיים, רוחניות נאצלת ומצלצלת,  כשזה נעשה בליווי מבט מצועף בעיניים, הלב עולה על גדותיו מהתרגשות, וקול מהמהם בראשם – אני רוחני! אני רוחני!
אולי, הם משתמשים בתרגולת אחרת לאותה מטרה, כל אחד וטעמו ונטיותיו.
לאחר מעשה, הם מוכנים לקראת היום החדש ומצוידים במילים הנכונות ובטון הרך שמאפיין יודעי דבר.
במצבם זה, הם ערוכים היטב לחיים, הם משוללי רגשות שליליים, טהורים וזכים, לא כואבים לא כועסים וליבם שלם ומשפיע אהבה על סביבתם.
הם עשויים לפעול בעולם בכל מעשה נבלה חזירי כשהם עטופים בגלימת רוחניות זוהרת להפליא ולמלמל  אור ואהבה אור ואהבה....
אם הם נתקלים במישהו כואב ונואש שהקול היחידי שהוא מצליח להפיק מפיו הוא קול של אנחה,   אטמי האוזניים שבליבם מייד נכנסים לפעולה, מבטם מתרחק לאופק הזוהר של דברי חכמים, ובמעטפת של אהבה הם מבקרים את העלוב שעוסק בעניינים אנושיים כמו עלבון, אכזבה, תחושת כשלון, כעס, דאגה, ועוד כהנה וכהנה רגשות שליליים. זה כמובן מלווה במלאי של כוונות טובות שעשויות להוביל את האומלל המתלונן לבקש את נפשו למות.
הם גם מציעים מייד משחת רוחניות ממיטב בתי הייצור של רוחניות בגרוש עם הוראות שימוש מפורטות. הם מגישים למסכן המובס,שיקויי אהבה מפוברקת, שמהולה בטימטומת מצויה, ומסבירים לו במילים רכות מלאות אמפתיה, את מחדליו. יש המגדילים לעשות ומצטטים מדברי גורו הודי, או רב חכם , או קוצ'ר אופנתי כזה או אחר,מה שמחזק את תחושת התבוסה שהמסכן שרוי בה, ועלול להובילו ליאוש מוחלט שממילא הוא כבר שרוי בו, מתוקף היותו סתם אנושי.
כל מה שנשאר לאומלל הכואב, זה או לברוח לקצה העולם, לקפוץ ממגדל שלום, להסתגר בקונכייתו, או לחליפין, להצטרף למקהלה המבישה וללהג תוך כדיי עמידה על רגל אחת כשפניו מזרחה ומריחת המשחה המצחינה על מרפקיו וידיו, ולצעוק: אני רוחני! אני רוחני...


יום שבת, 4 בספטמבר 2010

הבנה



הבנתי את הצבע המסוים הזה שמונח על צלע ההר
משחרר אוויר לאוויר
העכור לוחש לו – אני חשוב מאד -
וקהל ראשים מנתר סביב ועונה אמן

על גדת הנהר רוחש הסודות
משחקי התנינים חורקי השיניים בוצעים
מסיפורי מיתולוגיות קרעים
כלחם קודש
עושים בהם שימוש
לקוי ושחוק אך רצוי

לפעמים אני מחכה שהלילה ילחש בי פתרונות
להבל המשתכלל מידי יום ביומו
ואולי ימתג בי זוהר חסר
שנגיעתו כנגיעת הנחש
עיוות ההבעה למה שנקרא
חיוך

אבל יודעת ש
עדיין לא ולעולם לא

ויש לי רק מה שמצאתי בהנפת משא האבן
ראיית הכוכב וגיבורים משלי
וצלילה לא הגיונית כלפי מעלה
במסלולים מתחלפים
ניסיוניים כמוני עצמי

הידיים שלי ריקות
למעט ענן שקוף מתאיין
וגם זו אשליה