הבנתי את הצבע המסוים הזה שמונח על צלע ההר
משחרר אוויר לאוויר
העכור לוחש לו – אני חשוב מאד -
וקהל ראשים מנתר סביב ועונה אמן
על גדת הנהר רוחש הסודות
משחקי התנינים חורקי השיניים בוצעים
מסיפורי מיתולוגיות קרעים
כלחם קודש
עושים בהם שימוש
לקוי ושחוק אך רצוי
לפעמים אני מחכה שהלילה ילחש בי פתרונות
להבל המשתכלל מידי יום ביומו
ואולי ימתג בי זוהר חסר
שנגיעתו כנגיעת הנחש
עיוות ההבעה למה שנקרא
חיוך
אבל יודעת ש
עדיין לא ולעולם לא
ויש לי רק מה שמצאתי בהנפת משא האבן
ראיית הכוכב וגיבורים משלי
וצלילה לא הגיונית כלפי מעלה
במסלולים מתחלפים
ניסיוניים כמוני עצמי
הידיים שלי ריקות
למעט ענן שקוף מתאיין
וגם זו אשליה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה